חזון התכנית הנו מיצוב מרחב מטה יהודה על מפת התיירות של ישראל כ"לב הירוק", מוקד תיירות, נופש ופנאי של המרחב הבין – מטרופוליני ירושלים תל אביב. התיירות, לצד יצור ועיבוד תוצרת חקלאית, תשמש מנוף לחיזוק כלכלי, כלי לשימור השטחים הפתוחים והפעילות החקלאית ומקור להגדרת זהות ושייכות של תושבי היישובים הכפריים.
מטרות התכנית:
א. יצירת תשתית סטטוטורית גמישה ומאפשרת לפיתוח תיירות כפרית וחקלאות.
ב. שמירה על קרקע עידית הראויה לעיבוד חקלאי והגנתה משימושי קרקע בלתי הפיכים, שמירה על רזרבות של קרקעות לדורות הבאים.
ג. הרחבת הייצור החקלאי ועיבוד התוצרת החקלאית כמקור לזהותו ולייחודו של המרחב הכפרי מטה יהודה.
ד. ביסוס וחיזוק היישובים הכפריים ע"י משיכת אוכלוסייה ופיתוח מקורות תעסוקה ופרנסה כפריים.
ה. פיתוח התיירות הכפרית והחקלאות תוך שמירה על שטחים פתוחים וריאות ירוקות בראייה של איזון אקולוגי ופיתוח בר קיימא.
ו. הוספת יחידה שלישית בנחלות במושבים בהתאם להנחיות תמ"א 35 1ב'.
ז. קביעת מגנון המאפשר פיצול מגרש מנחלה בתשריט חלוקה לפי פרק ד' לחוק או בתכנית בסמכות הוועדה המקומית.
מדיניות תיירות כפרית (מקור: תכנית האב לפיתוח ושיווק תיירות מטה יהודה/ 2012) :
התיירות הכפרית הינה פעילות עסקית במרחב הכפרי, הקשורה לחקלאות ולמרחב הכפרי- חקלאי כפעילות נלווית ומשלימה לחקלאות. התיירות הכפרית מאופיינת בעסקים קטנים המנוהלים ברובם על ידי בעלי נחלות במושבים או חברי קיבוצים ויישובים קהילתיים קטנים במרחב הכפרי. עסקי התיירות הכפרית המתפתחים יאפשרו מחד, לתת מענה לביקושים לתיירות באזור, ללינה כפרית , לבילוי בשעות הפנאי, ללימוד על החקלאות ועל אופן הגידול החקלאי ולטיול בחיק הטבע, ומאידך ולשמר את האופי החקלאי והמרחב הפתוח. בנוסף לשמירה על האופי החקלאי והמרחבים הפתוחים, הערכים המוספים של התיירות לאזור הינם רבים: פיתוח חקלאות לשם תיירות, תועלות כלכליות וחברתיות, התפתחות מגוון תעסוקות ומקורות פרנסה במרחב הכפרי ושמירה על צביונו הכפרי.
מדיניות התיירות הכפרית מטרתה להגדיל ולהעשיר את שימושי היזמות הכפרית במשק המשפחתי, על קרקעות משותפות במושבים וביישובים משותפים, בישובים שיתופיים ובישובים קהילתיים.
פריסת מבנים של תיירות כפרית ומבנים חקלאיים:
השטחים הפתוחים במרחב הם המשאב התיירותי המרכזי של מטה יהודה. לכן מכוון פיתוח המבנים לתיירות כפרית ומרבית המבנים החקלאיים לתחום הישובים הכפריים בלבד. מקצתם של המבנים החקלאיים ימוקם בשטחים הפתוחים מחוץ לישובים, משיקולים ווטרינרים, סביבתיים, בריאותיים, או בהעדר פתרון אחר.
