הישוב וואדי אל-נעם מתוכנן בגבעות צאן, כ-1.5 ק"מ דרומית לעיר באר שבע. מצפון גובלת התכנית בישוב שגב שלום, מדרום בתוואי המאושר של כביש 6 וממערב בכביש 40. פארק התעשייה נאות חובב מצוי 4 ק"מ דרום-מערבית לתחום התכנית.

שטח התכנית הנו כ-11,740 דונם. תכנית המתאר מיועדת ליצירת יישוב עבור התיישבות לא מוסדרת הנמצאת כיום בסמוך לכלא באר שבע, נאות חובב ולאורך דרך מספר 40 עד לצומת הנגב. חלקה הארי של אוכלוסייה זו מצוי כיום בתחום מגבלות אזור התעשייה נאות חובב.

בפברואר 2015 הוחלט ע"י ועדת השרים לענייני הסדרת התיישבות הבדואים, לבחון את הקמתו של ישוב חדש, לפזורת ואדי אל נעם במרחב הסמוך למקום מושבם, מחוץ למגבלות נאות חובב. בינואר 2016 הוחלט במועצה הארצית להמליץ לממשלה על הקמת ישוב חדש עבור פזורת ואדי אל נעם מדרום לשגב שלום.

בתחום התכנית מצוי חלק קטן (כמה מאות) מתושבי הכפר הבלתי מוסדר ואדי אל נעם, הכולל כ-7,000 תושבים כיום באיתורים שונים במרחב. לפי תחזית דמוגרפית, אוכלוסיית היעד לישוב החדש צפויה להיות כ-14,000 נפש בשנת 2035.

התכנית מטמיעה ערכים תרבותיים כגון התרת רעיה מסורתית במתחמי המגורים, שימוש בנחלים לצורכי חקלאות כמו גם היתכנות כלכלית לטובת תושבי הישוב החדש. התכנית מגדירה מגוון טיפוסי מגורים וסוגי התיישבות, מקצה שטחים ציבוריים בהתאם לצורכי אוכלוסיית היעד, וכן כוללת אפשרות לפיתוח חקלאי הן כחקלאות מסורתית כאמור והן חקלאות מודרנית אינטנסיבית במודלים שונים.

תכנית זו מיועדת להוספת כ- 970 יח"ד על גבי 333 מגרשי מגורים המיועדים להסדרה במקום, לריבוי טבעי ולכינוס הפזורה. התכנית מציעה הקמה של שכונת רועי צאן ומאפשרת גידול עדרים בסמוך למגורים.

כוונת התכנית הינה לאפשר, כחלק מהמסגרת הסטטוטורית, מענה לצורת התיישבות ייחודית זו ולהמשיך בתהליך טבעי ככל הניתן את תרבות האדם והמקום.

התכנית מיועדת ברובה לאפשר הסדרה במקום- לפזורה הנמצאת בתוך תחום היישוב בחלקה המרכזי. התכנית נעשתה בתכנון משתף.

התכנית משלבת הוראות המאפשרות הקמת מבני מגורים זמניים וכן הוראות בינוי גמישות המאפשרות בינוי מרקמי בהתאם לחלוקה משפחתית עכשווית ועתידית.

כמענה לחלק מהצרכים שעלו מהתושבים, התכנית מציעה הקמת מבנים חקלאיים עם אפשרות לגידול צאן, ובכך היא מאפשרת הסדרה לענפי הפרנסה המרכזיים של התושבים וממשיכה את המסורת החקלאית והתרבותית הנטועה ברוח המקום.

במסגרת קידום תכניות מתאר מפורטות להסדרה במקום וריבוי טבעי של האוכלוסייה המתגוררת בתחום  כסיפה, נעשתה תכנית זו כהרחבה לשכונה 13 בכסיפה, בחלק הדרום-מערבי של תחום השיפוט של כסיפה. התכנית מאפשרת הסדרה במקום לתושבים המתגוררים בתחומה, תוך הגדרת מגרשי מגורים בשטחים בהם קיימים מגורים בפועל, ומציעה מגרשי מגורים נוספים עבור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. נוסף לשטחים למגורים מגדירה התכנית שטחים למבנים ומוסדות ציבור, שטחים פתוחים ומערכת דרכים, תוך שיתוף ותיאום עם התושבים החיים בתחומה ובהתאמה לתכניות המפורטות המאושרות בסביבתה.

ביישום התכניות המאושרות לשכונות מעוף נותרו שטחים שטרם נבנו או שלא הייתה הצדקה לייעודי הקרקע שנקבעו בתכניות המפורטות.

משרד השיכון בשיתוף עם עיריית ערד יזמו את התכנית לניצול שטחים אלה לשם השלמת רצף בנוי ולחיזוק השכונה הקיימת והקשר שלה לעיר. לאחר לימוד השטח וסיורים עם מזמין העבודה ונציגי העירייה, נבחרו 5 מתחמים לבינוי. תוספת יחידות הדיור מסתכמת ב-387 יח"ד (מהן 17 יח"ד אירוח) בצפיפות ממוצעת של 6-8 יח"ד לדונם נטו.

כחלק ממימוש חזונו של ראש העיר להרחבת המרקם העירוני ובהתאם להחלטת הוועדה הארצית לנושאים תכנוניים עקרוניים במסגרת תמ"א 1/35 אשר אישרה הרחבה ממזרח לדרך בגין, הוחלט על קידום תכנון של מזרח העיר. הצעת צוות התכנון, תכנית "רובע קדם", נבעה מחזון מקיים השואף לתביעת רגל אקולוגית מינימלית תוך מתן מענה לצרכיה המגוונים של אוכלוסייה עירונית גדלה ומצטופפת. ברובע זה מוצע פארק עירוני משמעותי, שעתיד לשרת אוכלוסיות ותיקות וחדשות כאחד, ולהפוך לחלק מההוויה ה-"רחובותית" – זירה לפעילות עירונית תוססת. זו תעצים את תהליכי ההתחדשות של "לב העיר" מחד, ומאידך תתמוך בהפיכתה של רחובות לאבן שואבת למגוון אוכלוסיות. ההצעה התכנונית מבקשת לראות בשטחים המזרחיים לעיר הזדמנות עירונית נדירה לעיר כולה (ולא רק עבור הרובע החדש), ומתוך כך להיות נדיבה לעיר, הן בהיקף השטחים המוקצים שלא לצרכי הרובע והן במיקומם בחלון הראווה הראשי שלו

על העיר העתיקה בירושלים, בין הערים העתיקות בעולם ואחד המרכזים הרוחניים החשובים ביותר ליהדות, לאסלאם ונצרות, חלות כיום תכנית עמ/9 (תכנית לעיר העתיקה וסביבותיה, אשר קיבלה תוקף בשנת 1976) ומספר מצומצם של תכניות נקודתיות. היות והוראות תכנית עמ/9 אינן מאפשרות הוצאת היתרי בניה ללא תכנית מפורטות (הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי), ומאחר והן נעדרות התייחסות לדרכים לכלי רכב והולכי רגל, באה לעולם תכנית זו שמטרתה הסדרת פעילות במרחב הציבורי על-ידי הוצאת היתרי בנייה לעבודות תשתית ועבודות ציבוריות ברחובות העיר העתיקה. וכן קובעת התכנית מתודה לשימור ושיקום מונומנטים בעיר העתיקה, ומבטים לשימור.

תהליך ההצטופפות העובר על הישוב קרית יערים בעשור האחרון מכתיב איתור שטחים נוספים לפיתוח ואימוץ תכנון בעל מאפייני בינוי עירוניים.

בשל הרצון לשמור על השטחים הפתוחים הרגישים בסביבות הישוב, רשויות התכנון קבעו כי אזורי הפיתוח הנוספים יתמקדו בתחומי הישוב, ולא מחוצה לו.

מתחם המגורים בפרויקט זה ממוקם בלב הישוב ויועד כולו למלונאות בתכנית הישוב ההיסטורית. האתגר בתכנון פרויקט זה נבע מהצורך לשמר את מרכיב המלונאות תוך שילוב יעודי מגורים ושטחים פתוחים משמעותיים, הנדרשים בשל מס' הנפשות הגבוה יחסית המאפיין את האוכלוסיה החרדית. בנוסף, מיקומה של התכנית על גבעה הצריכה בדיקות נצפות מכביש מס' 1 ומישובים סמוכים על מנת להבטיח מופע המכבד את סביבותיו, וזאת למרות מאפייניו העירוניים

תכנון מתחם הרכבת בידי המשרד שלנו היה השני מתוך שלושה מהלכי תכנון לאתר חשוב זה, מהלכים שטרם צלחו. התכנית הראשונה הוכנה בידי אולריק פלסנר ויעקב רכטר ז"ל. אחרי מספר שנים של עבודה מאומצת, החליטו רשויות התכנון ליצור פרוגרמה חדשה והתכנון הופקד בידי המשרד שלנו. עסקנו בתכנון המקום במשך יותר מעשור עד אשר החליטו המזמינים לעצור את עבודת התכנון לצורך בחינה מחודשת של הפרוגרמה. בחומר הנלווה נתן לראות את השתלשלות תהליך התכנון בתקופה זו.

בימים אלה עורכת נעמה מליס תכנית נוספת למתחם, השלישית במספר.

מצגת אוגוסט 2015

מצגת אוקטובר 2010

מצגת פברואר 2010 2

מצגת פברואר 2010 1

מצגת יוני 2009

מצגת מאי 2009

התכנית ממוקמת באזור הכניסה הראשית לעיר בית שמש (צומת ביג), בסמוך לאיצטדיון ההיסטורי. התכנית שואפת לבנות את צידו המערבי של רח' העליה במבני מגורים תוך יצירת חיבור בין שכונת ביאליק מדרום למרכז המסחרי בצפון העיר, באופן שיאפשר רצף אורבני בין חלקי העיר וינגיש את השטחים הפתוחים למרגלות התכנית לכל דרי הסביבה. התכנון לקח על עצמו את שיקום האצטדיון ההיסטורי והשמשתו מחדש תוך הסדרת מעמדו הפיזי והסטטוטורי שהוזנחו.

היישוב קריית יערים עובר מזה עשור תהליך הצטופפות שמחייב איתור שטחים נוספים לפיתוח ואימוץ תכנון בעל מאפייני בינוי עירוניים.

בשל הרצון לשמור על השטחים הפתוחים הרגישים בסביבות הישוב, רשויות התכנון קבעו כי אזורי הפיתוח הנוספים יתמקדו בתחומי הישוב ולא מחוצה לו.

מתחם המגורים בפרויקט זה ממוקם בפאתי הישוב בסמוך לכביש מס' 1 ונדרש לייצר תוספת יח"ד משמעותית הנתמכת ע"י מערך שטחים ומוסדות ציבור, וזאת תוך התמודדות עם תנאי קרקע מדרוניים ומטרדי רעש מכיוון כביש ים-ת"א. התכנון כולו נבחן באופן קפדני בבדיקות נצפות מאחר והוא נצפה מאוד לנוסעים בכביש מס' 1.

בדיקת ההיתכנות מטרתה לבחון אפשרויות שונות להסדרה ופיתוח של התיישבות הבדואים בדרום בקעת ערד. העבודה מתייחסת הן להמלצות ביחס לעיר הבנויה כסיפה, הממוקמת בלב בקעת ערד, והן ביחס לתושבי הכפרים הלא מוסדרים המצויים בבקעת ערד.

העבודה נעשתה בהליך תכנון משתף שכלל עשרות מפגשים עם תושבי בקעת ערד בכלל, ותושבי כסיפה והאזורים הסמוכים אליה בפרט.

בדיקת ההיתכנות מתבססת על מחקרים אחרונים ביחס לצורת ההתיישבות של הקהילה הבדואית בנגב ומשקפת בפועל את הקוד הבדואי הנוגע לאופן הפריסה המרחבית של ההתיישבות המסורתית. בדיקת ההיתכנות מתייחסת לביטוי המרחבי של המערך החברתי, ולמערכת היחסים הייחודית בין השטחים הפתוחים לבנויים. כל זאת מבלי לחרוג מהנחיות תמ"מ 4/14/23 ומהנחיות חוק התכנון והבניה.

העיר העתיקה ירושלים, בין הערים העתיקות בעולם, מהווה את אחד המרכזים הרוחניים החשובים ביותר ליהדות, לאסלאם ונצרות. היא הוכרזה ב-1981 ע"י UNESCO כ"אתר מורשת עולמית" וב- 1982 כ-"אתר בסיכון", עקב פיתוח אורבני מואץ, השפעה תיירותית מזיקה והעדר תחזוקה. כיום, חלות על העיר העתיקה תכנית עמ/9 (תכנית לעיר העתיקה וסביבותיה, אשר קיבלה תוקף בשנת 1976) ומספר מצומצם של תכניות נקודתיות, מצב שכמעט ואינו מאפשר הוצאת היתרים בשטח העיר העתיקה, הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי. היות והעיר העתיקה ממשיכה להתפתח ובהעדר תכנית הנותנת מענה, ולו חלקי, לצרכי רווחת הדיור של תושבי העיר העתיקה, מופרת השמירה על ערכיה ונכסיה של העיר העתיקה. על אף מורכבותה של העיר העתיקה, תכניות אלה מבקשות להוות פתרון פשוט, ישים ויעיל שיהיה בכוחו לעודד בניה המתאימה לאופייה של העיר העתיקה, ובכך להגן על מצבה הפיזי של העיר העתיקה, ולדאוג שכל פיתוח חדש במתחמים לא ישפיע לרעה על אתריה, נכסיה וערכיה. התכניות המפורטות מאפשרות הסדרת ייעודי הקרקע והנחת תשתית לניהול וממשק המגורים בעיר העתיקה ושיפור רווחת הדיור של תושביה (ללא תוספת יח"ד חדשות), תוך שהן נסמכות על מדיניות התכנון והמתודולוגיה שהתגבשו בתכנית להתחדשות ולשימור העיר העתיקה.

תכנון מבננים בעיר העתיקה – מתודולוגיה

מסמך המדיניות מציג מטרות, יעדים ותבחינים להחלטות בנושאי מפתח, להגשמת מטרות תהליך המתווה לשימור ולהתחדשות העיר העתיקה בירושלים. מסמכי המדיניות מתארים את הדרך המוצעת בה יש להוביל את תהליך ההתחדשות והשימור. במרכזם מסמכי התכנון הכולל, וסביבם מתקבצים מסמכי המדיניות בנושאים שונים. מסמך זה נשען על מטרות ויעדים המנוסחים בסדרה של תכניות סטאטוטוריות, תכניות אב, מסמכי מדיניות נושאיים ותכניות מתאר שונים.

המסמך ערוך בשני פרקים נפרדים המשלימים זה את זה. הראשון-מסמך מדיניות התכנון לעיר העתיקה, מציג את הרציונל שהוביל לניסוח המדיניות ואת עקרונותיה הכללים של מדיניות התכנון בעוד השני-הנחיות לתכנון בעיר העתיקה, מנוסח כמדריך ייעודי וקומפקטי למתכנן. הצורך במסמך אחוד שאינו סטאטוטורי, צף ועלה לאחרונה, ונדמה כי מסמכי מדיניות מעצם הגדרתם, נכון שיהיו מסמכים עצמאיים שאינם מעוגנים בתכנית סטאטוטרית.

מסמך מדיניות תכנון העיר העתיקה ירושלים-חלק א

מסמך מדיניות תכנון העיר העתיקה ירושלים-חלק ב

תכנית האב שמה לה למטרה לטפל בהיבט התכנוני והממשק בכל הקשור לנכסיה של הפטריארכיה הארמנית-אורתודוקסית וקהילתה. התכנית כוללת סקירה יסודית של המצב הבנוי הקיים בשטח, הגדרת תחומים לשימור ואזורים לשיקום, פיתוח והסדרה–הכל בהתאם למדיניות התכנון והקריטריונים המיוחדים שנקבעו לעיר העתיקה. תכנית האב חלה הן על שטחי הפטריארכיה הארמנית בתוך חומות העיר העתיקה, והן על השטחים בבעלות הפטריארכיה הארמנית מחוץ לחומות. התכנית מגבשת אסטרטגיה תכנונית תוך פירוט תיקי פרויקט קונקרטיים ובהם תכניות מפורטות. תכנית האב עתידה לסייע בשמירה על נכסיה וערכיה של העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית מוכרז ובמאמציה של הפטריארכיה הארמנית לפעול להסדרה של הבינוי הקיים ככל הניתן, כמו גם להסרת מפגעים וטיפול בבעיות-לרווחת הקהילה, התושבים והנכס עצמו.

דו"ח מסכם תכנית אב

תיקי פרויקט

התכנית כוללת את שכונת רחביה וחלק משכונות קריית שמואל, טלביה ושערי חסד. במסגרת התכנית נקבעו הוראות המאפשרות את פיתוח השכונה תוך שמירה על אופייה הייחודי. לשכונת רחביה חשיבות היסטורית היות והוקמו בה בניין המוסדות הלאומיים והגימנסיה, והתגוררו בה רבים ממנהיגי התנועה הציונית, וחשיבות אדריכלית בשל הריכוז הגדול ביותר בירושלים של מבנים בסגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי.

בתהליך התכנון נערך סקר והוגדרו כ-150 מבנים לשימור לפי קטגוריות שונות, וכן נקבע אופי השימור לכל קטגוריה וקטגוריה. לא פחות משימור הבניינים האיכותיים, ניתנה מחשבה תכנונית לשימור אופי הסביבה: הרחובות, הגדרות, התווך שבין הבניינים, הצמחייה וקנה המידה של גושי הבניינים.

התכנית לוותה ע"י צוות של עיריית ירושלים ובשיתוף הועדה המחוזית, מנהלת השכונה ונציגות התושבים.

התכנית היוותה מסמך מדיניות לפני שקיבלה תוקף, ואפשרה המשך הפיתוח בהתאם לעקרונותיה.

מצגת מרץ 2008

היסוד התכנוני שעמד בבסיס היוזמה לתכנית זו הינו יצירת איזון בין צרכי הפיתוח והשימור של המקום. חיוניותה וחשיבותה של תפיסה זו מתעצמת לנוכח הצורך האקוטי בשמירה והגנה על הכנרת כמשאב לאומי מתכלה. מטרותיה של התכנית הינן סקירת וזיהוי המצב הקיים-ההיצע, בהיבטים תיירותיים, פיזיים, תכנוניים, כלכליים ותרבותיים, אל מול הביקוש, וכן פיתוח חלופות תכנון ומדיניות אפשריות אשר יסייעו לדרג מקבלי ההחלטות והמתכננים בקביעת והגדרת אופן הפיתוח והשימור בתחום זה.

מרחב ההתייחסות של התכנית כולל את התחום שבין: הארבל-תל רקת; מגדל- בקעת גינוסר; תל כינרות-טבחה-כפר נחום; בקעת בית ציידא; בקעת כורסי; סוסיתא-עין גב. כמו כן נכלל המרחב הנופי של ארץ הבשורה ממערב לארבל דרך בקעת נטופה, כפר כנא, ציפורי וטורעאן. הכנרת גופא וחופיה אף הם חלק אינטגרלי ממרחב התכנון.

דוח מסכם יולי 2009

תמונת מצב- ינואר 2009

השכונה ממוקמת במדרונות הצפוניים של טבריה, צופה אל הכנרת, הגולן, הר ארבל ותל רקת, וכן אל המבנה היפה של ימק"א הנבלע בצמחיה עבותה. המקום עצמו צחיח, כמעט נטול צמחיה, הבדל הבולט לעין ביחס לצמחיה המסיבית שלאורך החוף ובוואדי רקת. כביש ארצי/אזורי מפריד בין המקום ובין הכנרת.

שכונה זו תגדיר את גבולה הצפוני של טבריה. היא תמתח את גבולות העיר ותהא חלק ממנה למרות ריחוקה מן המרכז. יחד עם פרויקטים מתוכננים נוספים תהווה רובע חדש אשר שכונותיו קשורות זו בזו וכולן יחדיו מחברות את העיר שעל הצוק לים.

שכונה יכולה להיות אחד ממרכיבי זהותם של המתגוררים בה. מרכיביו הפיזיים של המקום פרושים במרחב והיחסים שביניהם קובעים ומשפיעים על אורחות החיים של המתגוררים במקום במטרה להעצים את זהות וייחודיות השכונה, ליצור קשרים טובים ונוחים עם הסביבה, לאפשר איכות ציבורית, מגוון, אכלוס מכליל ועירוב שימושים. כל אלה יחדיו עתידים לתרום להעצמת עירוניותה של טבריה ולאיכות החיים של המתגוררים בה בכלל ובשכונה זו בפרט.

התכנית תוכננה בסוף שנות ה-90' בעקבות גלי העלייה הגדולה ממדינות ברה"מ ונדרשה לאזן בין הצורך למציאת פיתרונות דיור לבין המרקם הכפרי הקיים והרגישות הנופית המאפיינת את האתר. התכנון יצר תמהיל טיפוסי בינוי עשיר, תוך עירוב בנייה צמודת קרקע עם בניה רוויה. התוצר התכנוני אפשר מגוון פתרונות דיור אשר בתורם משכו אוכלוסיות הטרוגניות.

התכנית חלה בשטח משתלת חוות הנוער ההיסטורית ומהווה חלק מהמוסד החינוכי. התכנית מציעה ציפוף של מתחם מגורים ומסחר אשר אושר לפני כ-30 שנה, תוך התאמתו למדיניות התכנון העכשווית בעיר. התכנית מבדילה בין אזורים שונים הגובלים בה ומייצרת תכנון ההולם כל מקום באופן ייחודי: החזית לרח' שמעון בן זכאי תוכננה כחזית מסחרית בשילוב עם כיכר עירונית בעוד גבולות התכנית המערביות (מעלה זאב ורח' חלפתא) תוכננו באופן שמצמצם את חשיפתם לתנועת כלי רכב ככל הניתן. דגש מיוחד הושם על שימור העצים הבוגרים בתחום התכנית, וכן שימור של אופי המשתלה אשר שולב בפארק המתוכנן.

התכנית כוללת תמהיל טיפוסי בינוי שנועד לאפשר פיתרונות דיור לקשת רחבה של אוכלוסיות.

התכנית שמה לה למטרה להגדיל את היקף יחידות הדיור בכפר כדי שיוכל לתת מענה לגידולו הטבעי, כל זאת תוך שימת דגש על עקרונות התכנון הבאים:

• ציפוף הישוב (מינימום 7 יח"ד לדונם נטו) בד בבד עם שמירה על אופי תרבות הדיור הייחודית למקום ומאפייני הבינוי שהתעצבו בו עם השנים.
• חיבוריות וקישוריות איכותית בין חלקי הקהילה המתגוררים ברובע באמצעות יצירת רשת רחובות ושבילים נגישה ורציפה.
• יצירת מערך שטחים פתוחים נגישים לתושבי השכונה תוך השלמת חוסרים כלל רובעיים.
• הרחבת הישוב בתבנית צמודת דופן לבינוי קיים, תוך הימנעות מגלישה מיותרת לשטחי טבע רגישים.

השכונה תוכננה כרצף של שתי שכונות (ה'1, ה'2) בפאתיה המזרחיים של העיר בית שמש. התכנית נדרשה להתמודד עם תנאי קרקע וגיאולוגיה חריגים באזור עתיר ערכי טבע וארכיאולגיה אשר נצפה למרחקים. השכונה תוכננה בצפיפות מינימלית של 12 יח"ד לדונם ושאפה לייצר תמהיל עשיר של פיתרונות דיור, כולל דירות המיועדות להרחבה עתידית.

תכנית זו הנה שלב אחד מתוך שני שלבים שנקבעו בתכנית השלד למחנה.

חזון התכנית הנו יצירת רובע עירוני חדש המחובר פיזית, חברתית וכלכלית לעיר הקיימת ומעודד את תושביה לנהל אורח חיים מקיים. זאת, על ידי תכנון מבוסס ידע ושימוש בכלי תכנון שיבטיחו עירוניות טובה, ופיתוח מושכל.

התכנית מייעדת את השטח לשימושים מעורבים הכוללים כ-8,500 יח"ד בצפיפות ממוצעת של כ-29 יח"ד לדונם נטו וכ- 300,000 מ"ר מרבי למסחר ותעסוקה.

בנוסף לצורכי חינוך וציבור רובעיים, כוללת התכנית שטחים נרחבים לצורכי חינוך וציבור כלל-עירוניים ובהם גם שטחים פתוחים נרחבים: פארק עירוני הכולל שטחי ספורט, פארק לאורך נחל שילה ועוד.

התכנית מציעה מורפולוגיה של גריד ובינוי מרקמי לסוגיו משולב במספר מגדלים. הבנייה המרקמית תבטיח דופן לרחובות, והמגדלים ימוקמו לאורך צירים ראשיים ובמרכז הרובע. הרחובות הראשיים מתאפיינים בערוב שמושים.

רובע סירקין מהווה את חטיבת הקרקע העיקרית להמשך הפיתוח של העיר פתח תקווה לכיוון מזרח. חזון תכנית השלד הינו יצירת רובע מאוזן בעל שימושים מעורבים המתקשר אל העיר הקיימת ותומך בה. שטחי ציבור רבים בתחום התכנית מהווים השלמה לחוסרים קיימים בתחומי השכונות הסמוכות, ויחד עם פארק עירוני רחב ידיים עתידים לקשור את העיר הקיימת לרובע המתפתח. הבניה המוצעת ברובה מרקמית המשלבת בניה מגדלית ושימושים מעורבים לאורך הצירים הראשיים בתחומה. זיהוי מערכות הסעת המונים בתחום התכנית ובסביבתה היוו מרכיב משמעותי בקידום התכנית ובקביעת שלביות הפיתוח בה, כמו גם ההכרעה כי כביש עוקף 40 החדש העובר בתחומה יהיה משוקע ומקורה ברובו.

מצגת ועדה מקומית פתח תקוה

תיק תיעוד מתחמי_סקר שימור_משה שפירא אדריכלים

אדמות בבעלות מדינה בחלק מיישובי הבדואים בנגב מהוות מצרך נדיר, ובמקרים רבים העדרן מהווה חסם לפיתוח וביכולתן לתת מענה לריבוי הטבעי של אוכלוסיית המקום. שכונה 10 (חלקה 700) הינה חטיבת הקרקע האחרונה המשמעותית בבעלות מדינה ביישוב ערערה בנגב, מכאן צורתו הלא-רגולרית של הקו הכחול. בתהליך התכנון נבחנו מגוון תמהילי דיור, אשר מצד אחד ינצלו את משאב הקרקע ביעילות ומצד שני יתאימו לדפוסי הדיור והמגורים של קהל היעד של התכנית. החלק הארי של מגרשי המגורים בתכנית מיועד לריבוי הטבעי של היישוב הקיים, וחלק קטן עבור קליטת משפחות הגרות בפזורה מצפון ליישוב. עם משפחות אלה בוצע תהליך שיתוף ציבור תוך התאמת התכנית לצרכים הייחודים של הקבוצה.

התכנית מצויה בצפון העיר אשדוד וכוללת פרוגרמה מגוונת של שימושים בקנה מידה כלל עירוני. סמיכות התכנית לחלקו האיתן של נחל לכיש מספקת הזדמנות ליצירת דופן רציפה לכל אורכו של פארק משמעותי בקנה מידה גדול, תוך התווית השלד הציבורי של השכונה החדשה כך שתהווה שער כניסה לפארק ותאפשר את הקשר בינו לבין העיר הקיימת. קריית הספורט בחלקה הצפוני של התכנית מתוכננת להיות קריה עירונית פעילה לאורך כל שעות היממה, הכוללת מוקדים של מסחר, תעסוקה ופנאי לכל קבוצות הגיל והאוכלוסייה.

התכנית ממוקמת על אדמות מדינה בכניסה ליישוב ערערה בנגב ומהווה התפתחות צמודת דופן לשכונות קיימות סמוכות. התכנון מציע תמהיל מגוון של מגרשי מגורים בצפיפות הנעה בין 4 ל-12 יח"ד לדונם. תמהיל המגורים מתאים הן לצרכי הריבוי הטבעי הקיימים של בני היישוב והן למגמות מתפתחות בחברה הבדואית של הצטופפות ובניה רוויה.

התכנית מצויה באזור בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה ובצמידות דופן לשכונת מגורים קיימת. שני פרמטרים אלה הינם המרכיבים המובילים בהתוויית הרעיון התכנוני וגיבושו לכדי תכנית. התכנית שמה דגש על פיתוח צמוד דופן באופן הממזער פגיעה בשטחים פתוחים ובפעילות קיימת של בעלי חיים בתחומה ובסביבתה הקרובה, וכן על התייחסות פרטנית לבתי המגורים הסמוכים והגבלת גבהי מבנים באופן המקטין את החיכוך ככל הניתן. מערכת שבילים ודרכים חדשה עתידה לקשר דרך השכונה החדשה את שכונת רמות הקיימת לפארק עמק הארזים ולכיפת מצפה נפתוח הנמצאים ממערב לה.

השכונות המאוכלסות בשטחי מועצה מקומית כסייפה מאופיינות במגרשים גדולים יחסית והיקף זכויות בניה מצומצם. עובדה זו, לצד מצוקת דיור גוברת ביישוב, הביאו לייזום תכנית לתוספת זכויות בניה במגרשים קיימים. הליך התכנון כלל בחינת כושר הנשיאה של מגרשים אופייניים (תכסית, קווי בניין, פתרונות חניה וכד') לצד בחינת כושר הנשיאה היישובי בהיבטי תשתיות, מבני ציבור ושטחים פתוחים. בהתאם לזאת נקבעו צפיפות מקסימלית למגרש ביחס לגודלו והיקף תוספת יחידות הדיור ביישוב כולו, לצד שלביות ביצוע ושדרוג תשתיות.

מצגת כסייפה-תוספת זכויות בניה 2016-08

מטרת העבודה הינה זיהוי אפשרויות הסדרת המגורים וההתכנות למימושן לאוכלוסיית פזורה בדואית בת כ-20,000 נפש, במרחב המצוי בין העיר דימונה למועצה מקומית ערערה בנגב. מרחב זה כולל שלושה יישובים: ערערה בנגב, קצר א-סר ואבו קרינאת. במהלך העבודה פותחה מתודולוגיה סדורה לאפיון המרחב מבחינה פיזית וחברתית, שימושי הקרקע המצויים בו וזיהוי המרכיבים הסטטוטוריים ומרכיבי התשתית עד לכדי גיבוש חלופות להסדרה ומתן המלצות ביחס לקבוצות האוכלוסייה השונות והיישובים בתחום הבדיקה. המלצות בדיקת ההתכנות תורגמו לתכנית עבודה אופרטיבית והתחלת עבודה על שורת תכניות סטטוטוריות שמטרתן מתן מענה למצוקת המגורים במרחב זה.

התכנית מצויה בתחום היישוב אבו-קרינת, השייך למועצה אזורית נווה מדבר. מטרת התכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית המצויה כיום בתחום אזור התעסוקה המתוכנן ביישוב. התכנית מציעה העתקת האוכלוסייה הקיימת לשכונת מגורים חדשה בתחום היישוב בתהליך שיתוף ציבור. האוכלוסייה הייתה שותפה מלאה בתהליך התכנון לכל אורכו, החל משלב גיבוש הפרוגרמה וכלה בשלב התווית שלד הדרכים, הקצאת השטחים הציבוריים והחלוקה למגרשי המגורים באופן שיתאים לחלוקה לתתי קבוצות בתוך האוכלוסייה, לדור הנוכחי ולשני דורות קדימה.

התכנית למע"ר בן צבי ממוקמת באזור התפר שבין ת"א לחולון, בין שד' בן צבי בצפון, מקווה ישראל במזרח, כיכר קוגל בדרום ורח' הלוחמים במערב.

האזור פנוי ברובו, נמצא בסמוך למערכות הסעת המונים קיימות ועתידיות, ומהווה את עתודת הקרקע למרכז תעסוקה מטרופוליני.

התכנית מציעה תפיסת האזור בראיה מטרופולינית, ולא רק מוניציפאלית: התכנון מציע פתרונות המיטיבים עם המשתמשים העתידיים, ללא תלות בגבולות שיפוט כאלו או אחרים.

בכדי לאפשר את הפיתוח המוצע, התכנית מציעה לפנות שלושה מתחמים גדולים לאתרים חלופיים: קאנטרי חולון, רשות הרישוי והמתחם הלוגיסטי של עיריית ת"א. בשילוב עם הפיתוח, התכנית שומרת על ערכי הטבע, בית הקברות המוסלמי ושני בתי באר אשר בתחומה.

מסמך מדיניות שהוכן עבור עיריית ת"א-יפו לכל שטח העיר.
המסמך הוכן כעבודת המשך לתכנית תא/5000 במטרה ליצור ו/או לשמר תמהילי דיור מגוונים ברחבי העיר, אשר יסייעו במימוש מדיניות העיר, לרבות עידוד תהליכי התחדשות עירונית במרקם הקיים ופיתוח מושכל של אזורי מגורים חדשים.

דוח סופי מאי 2016